כשמדברים על “השקעות”, לכל אחד מאיתנו קופצת תמונה אחרת לראש.

אחד רואה רק את שוק ההון, שני רואה בניין מגורים בחיפה, השלישי חולם על חו”ל, והרביעי בכלל רוצה לראות מספרים רצים על המסך בלי לדעת איפה הבטון נמצא.

האמת היא שאין “השקעה מושלמת”.

לכל אחד יש את ההשקעה שמתאימה לו.

אין “השקעה הכי טובה”, יש “השקעה הכי מתאימה עבורי”.

לאורך השנים, גם אני עברתי את המסלול הזה, וראיתי המון משקיעים מחפשים את הדרך הנכונה עבורם.

זה מסע שמתחיל בצורך בשליטה וביציבות, ברצון למצוא את “העסקה המנצחת” ובשאיפה “לא לצאת פראייר”, ונגמר בהבנה שהנכס הכי יקר שלנו הוא הזמן והשקט הנפשי שלנו.

נקודת הזינוק וההשקעות הראשונות

רובנו מתחילים את המסע הפיננסי באותו מקום, לפעמים אפילו בלי לשים לב.

מתחילים לעבוד והכסף הראשון שאנחנו משקיעים הוא בפנסיה ובקרן ההשתלמות.

אפילו לא קראנו לזה השקעה…

במקרה הטוב גם חסכנו ושמנו בפיקדון בבנק, אבל בואו נהיה כנים, פיקדון הוא לא השקעה. הוא בקושי שמירה על הערך של הכסף.

הפנסיה וקרן ההשתלמות מושקעות בשוק ההון.

זה נוח, זה נזיל, אבל זה גם תנודתי.

יום אחד המסכים ירוקים וביום אחר כותרות העיתונים גורמות לנו לרצות לעצום עיניים עד שהסערה תעבור. יש גם שנים שהפסדנו בהן.

המלכודת הפסיכולוגית של שוק ההון

התנודתיות הזו מלווה אותנו גם כשאנחנו מחליטים לקחת את הכסף הנזיל שלנו, החסכונות הפנויים, ולהשקיע אותם באופן עצמאי בשוק ההון.

בין אם זה דרך תיקי השקעות, מניות, או מדדים.

מצד אחד, השוק הסחיר הוא כלי מדהים. הכסף נזיל בלחיצת כפתור, הפיזור יכול להיות רחב, וההיסטוריה מראה שהוא יודע לייצר תשואות יפות לטווח הארוך.

מצד שני, החיסרון הגדול של השוק הסחיר הוא המפגש היומיומי עם הפסיכולוגיה שלנו.

כשאנחנו רוצים להשקיע קודם כל קופץ החשש מהפסד.

הידיעה שהכסף נזיל גורמת לכולנו לבדוק את האפליקציה בתדירות גבוהה מדי. הירידות גורמות לנו לפעול לפי הרגש ולא לפי תוכנית.

התנודתיות הזו היא בדרך כלל הדלק שדוחף אותנו לעשות לחפש אלטרנטיבות בשוק הלא-סחיר.

אנחנו רוצים משהו “אמיתי”, שלא זז ב-5% ביום בגלל ציוץ בטוויטר או דוח רבעוני של חברת טכנולוגיה.

אז אנחנו בוחנים את האפשרויות שאינן שוק ההון.

בואו נצלול רגע למסלול הזה, ונבין מה באמת קורה בכל שלב.

מה מרוויחים, מה מאבדים, ואיפה המוקשים שצריך להכיר.

האינסטינקט הראשוני של קירות ובטון.

השלב הכי אימטואיטיבי הוא השקעת נדלן בארץ

למה?

כי זה נתפס כדבר הכי בטוח שיש.

כולנו גרים בבית. אנחנו מבינים את הצורך.

יש קירות ובטון, המפתח אצלנו, הטאבו על שמנו, ואנחנו מרגישים בטוחים ובשליטה מלאה.

אנחנו מחליטים מי הדייר, מתי לצבוע ומתי למכור.

זה נשמע טוב אבל אז מגיעה המציאות.

אנחנו מגלים שהתשואה השוטפת בארץ נמוכה מאוד ביחס למחיר הרכישה ולרוב פשוט לא מספיקה בשביל המאמץ.

בנוסף, יש עלויות נלוות גבוהות כמו מתווך ועורך דין.

ואם כבר רכשנו נכס להשקעה אנחנו מגלים שבמקום “הכנסה פסיבית”, מצאנו את המשרה השנייה שלנו כשיפוצניקים וגובים של דיירים.

ואם אתם גרים בנכס שלכם או שכבר יש לכם דירה להשקעה, זו דירה שנייה שמביאה איתה מיסוי כבד במכירה שחותך את הרווח.

בנוסף תמיד קיים החשש שדייר לא ישלם ולא יפנה את הנכס, וזה יגרר שנים בבתי משפט.

נדל”ן מעבר לים

כאן אנחנו עושים את הצעד הבא.

אנחנו מבינים שהכסף יכול לעבוד הרבה יותר קשה בחו”ל.

מה לא יציעו לכם? אנגליה, יוון, קפריסין, פורטוגל, ארה”ב ועוד.

התשואות גבוהות יותר, המיסוי לרוב נוח יותר, ויש חברת ניהול שאמורה לתת שקט.

אבל כאן מסתתר סיכון חדש: התלות.

אתם “מהמרים” על נכס אחד, במיקום אחד, ובנוסף תלויים באדם אחד או חברה אחת מעבר לים.

פה, אם הדייר מחליט לא לשלם, אתם צריכים לנהל הליך משפטי בחו”ל.

וקיים החשש של ניהול כושל או שמנהל הנכס עושה מה שטוב לו ולא מה שטוב לכם וקשה לכם לבדוק.

זה עדיין להמר על סוס אחד, עם עלויות קנייה ומכירה גבוהות, רק שהפעם הוא רחוק מהעין.

לחלק את הסיכון בקבוצת השקעה
מה עושה מי שלא רוצה את כאב הראש של נכס בודד? יוצר פיזור.

במקום דירה אחת, נכנסים לקבוצת השקעה קטנה שקונה בניין שלם (מולטי-פמילי) דרך קרן עם השקעות פרטית.

פתאום, אם דייר אחד עוזב, יש עוד דיירים שמשלמים.

היזם מציג תוכנית להשבחה ואקזיט תוך כמה שנים, וסכום ההשקעה (כרטיס הכניסה) קטן ממחיר דירה.

זה משפר את היציבות, אבל חשוב להבין את הסיכונים:

אתם סוגרים את הכסף לתקופה, והיזם שולט בו.

בנוסף, הבנק הוא הנושה הראשון. הכסף שלכם הוא ה”אקוויטי” כלומר ההון העצמי של היזם מול הבנק.

במילים פשוטות, אם לדוגמא כמה דיירים עזבו בו זמנית והיזם לא מצליח לאכלס את הנכס, הוא עדיין חייב לשלם את המשכנתא.

אם אין לו מזומן, הבנק מעקל את הנכס.

אם הנכס יימכר במחיר נמוך, הבנק יקח הכל ורק השאריות יגיעו אליכם.

הליגה של הלקוחות הכשירים

אז אהבנו את רעיון הפיזור, אבל איך נדע לבדוק את ההשקעה בעצמנו?

האם עלות הבדיקה לא תחסל את הרווח? כנראה שכן…

אבל יש פתרונות…

במקום לבדוק השקעה בודדת, יש קרנות שמתמקצעות בבחירת פרוייקטים. הן מייצרות השקעות שמאגדות פורטפוליו של השקעות בכמה מדינות ותחומים (מולטיפמילי , לוגיסטיקה, מסחר ועוד…).

אבל כאן גם מגלים שהעולם הלא-סחיר מציע הרבה מעבר לנדל”ן פיזי.

נפתחות דלתות לקרנות שמשקיעות ישירות בחברות, (מה שנקרא Privete Equity), קרנות חוב שמחליפות את הבנקים ומממנות פרויקטים תמורת ריבית, או קרנות בשוק המשני (סקונדרי) שקונות “יד שנייה” החזקות של משקיעים אחרים שנזקקו לנזילות מהירה, לרוב בהנחה משמעותית על מחיר השוק.

כאן הפיזור הופך לכלי עבודה של ממש, שמבטיח שגם אם נכס אחד נתקל בבעיה אז לא כל ההשקעה תרד לטמיון.

המחיר של הליגה הזו?

מנהל הקרן מחליט מה קונים ומה הפיזור, מתי מוכרים, והוא חופשי לגמרי בתוך המסגרת שמוגדרת במסמכים.

ומה המחיר?

כרטיס הכניסה גבוה משמעותית, ולרוב נדרש מהמשקיע להוכיח שהוא “כשיר”.

בנוסף, אין לכם שום שליטה על ההשקעה.

מנהל הקרן מחליט מה קונים ומה הפיזור, מתי מוכרים, והוא חופשי לגמרי בתוך המסגרת שמוגדרת בחוזה.

להשקיע במקצוענות של המנהלים עם מאות שנות נסיון

איך יודעים לבחור קרן כזו?

ככל שההון והניסיון נצברים, נפתחות דלתות לקרנות שהן מנגנון פיננסי משומן.

זה לא מבטיח 100% הצלחה, אבל המנגנון בנוי כך שבזכות הפיזור הפנימי ואיכות היזמים, הוא יודע לספוג חבטות ועדיין להתאושש.

בקרנות המובילות מדובר במאות שנות ניסיון במצטבר של מנהלי הקרן והיזמים גם יחד.

אלו אנשים שראו וחוו על בשרם את משבר הקורונה, זעזועים בשוק הנדל”ן ותקופות של עליית ריבית חדה.

כשקרן מנוסה רותמת אליה יזמים ותיקים בעלי נסיון דומה, נוצרת מערכת שמורידה בצורה משמעותית את הסיכון (שתמיד קיים) ויודעת להוביל את הפרויקטים הבאים להצלחה על בסיס יציב, מתומחר נכון וחסין לתהפוכות.

איך בוחרים מה שמתאים לכם?

יש קרנות למטרת הגדלת הון ויש לתזרים, יש לתקופות ארוכות וקצרות, יש ויש ויש.

לפעמים קרן היא טובה, אבל היא דומות למה שיש לכם בתיק, ולכן לא מייצרת פיזור אמיתי ומגדילה סיכון.

כדי לייצר פיזור אמיתי שמאזן בין השוק הסחיר ללא-סחיר, ובין שאר ההשקעות שלכם צריך לבחור בקרן משלימה.

ואיך מוצאים את השילוב של קרן איכותית שמתאימה למטרות שלכם?

כאן כדאי להסתמך על אנשי מקצוע שבוחנים קרנות באופן יומיומי, נחשפים להרבה יותר אפשרויות ממה שנגיש לכם ומביאים את המקצועיות שלהם לעזור לכם.

הפיזור המקסימלי של  Fund of Funds

המדרגה הבאה מהווה מעבר לניהול אסטרטגי.

קרן שצוברת כסף ומשקיעה אותו בכמה קרנות מובילות בעולם.

זהו הפיזור המקסימלי שמרכז מאות נכסים ועשרות מנהלים מקצועיים תחת קורת גג אחת.

זה הפתרון למי שמחפש “שקט מוחלט”, גם במחיר של דמי ניהול נוספים עבור הסינון והפיקוח.

יש אפילו קרנות כאלה שבנויות באופן שלא דורש סטטוס “כשיר” ומאפשרות כניסה בסכומים קטנים יחסית להשקעות אלטרנטיביות איכותיות .

איך בונים תמהיל השקעות חכם?

לאור נסיוני בהשקעות וליווי של משפחות רבות, למדתי דבר אחד:

ההשקעה הכי טובה היא זו שמאפשרת לכם לישון בשקט.

יש אנשים שחייבים את הנזילות של שוק ההון ויכולים להתמודד עם התנודתיות, יש כאלה שצריכות את המפתח ביד, ויש שמבינים שפיזור נכון בין השוק הסחיר לנדלן ולקרנות אלטרנטיביות בניהול מקצועי הוא הדרך האמיתית לבנות עושר בלי להפוך למשרתים של הכסף.

השקעה חכמה חייבת להתאים לצרכים שלכם, לגיל, למצב המשפחתי, ליכולת לנעול את הכסף לתקופה ולצורך בתזרים.

רק אז יוצרים תמהיל.

בתור מי שמלווה משפחות לפיתוח חוסן כלכלי, התפקיד שלי הוא לעזור לכם להבין איפה אתם נמצאים על המסלול הזה, לסנן את הרעש, להבין ולשקף לכם את הסיכונים שלא תמיד מבליטים לכם, ולחבר אתכם לאנשי המקצוע הנכונים עבורכם.

בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהכסף יעבוד בשבילנו, ולא שאנחנו נמשיך לעבוד אצלו, בדיוק במינון שמתאים לחיים שלכם היום.

רוצים לעשות סדר בגישה שלכם לכסף ולבנות תוכנית פעולה כלכלית חכמה? בואו נדבר ונמצא יחד את השלב האסטרטגי הבא שלכם.

גילוי נאות:

התוכן במאמר זה מבוסס על ניסיוני המקצועי ונועד לשיתוף ידע וניסיון בלבד. אינני בעל רישיון לייעוץ השקעות, והמידע כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בצרכים שלכם. השקעות, מטבען, כוללות סיכון – הכסף יכול לעלות, אבל הוא יכול גם לרדת, וביצועי העבר אינם מבטיחים תוצאות עתידיות.

החלטה על השקעה היא תמיד שלכם ובאחריותכם. התפקיד שלי הוא לתת לכם את הכלים והקשרים כדי שתקבלו את ההחלטה המושכלת ביותר, תוך התייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים (כמו עורכי דין או רואי חשבון) לפני שיוצאים לדרך.